פגיעות סחוס בברך – האם ניתן לשקם את הסחוס ולמנוע הידרדרות?

כאבים בברך שמופיעים בזמן מאמץ, תחושת חריקות בברך (המונח הרפואי: Crepitus) או נפיחות כרונית לאחר פעילות אינם תופעות נדירות. לעיתים מדובר בעומס חולף, אך במקרים אחרים מסתתרת פגיעה בסחוס הברך. רבים חוששים שהשלב הבא הוא החלפת מפרק – אך כיום קיימות אפשרויות מתקדמות לשימור המפרק ולמניעת הידרדרות, במקרים מתאימים.

פגיעות סחוס בברך הן נזק מוקדי או תהליך שחיקה רחב של הרקמה המצפה את משטחי המפרק. במקרים מסוימים ניתן לעודד יצירת רקמה דמוית סחוס ולשמר את המפרק, בעיקר כאשר מדובר בפגיעה מוקדית ולא בשחיקה ניוונית מתקדמת. האבחון נעשה באמצעות בדיקה קלינית ורנטגן (ולעתים MRI), ובהתאם לגודל ולעומק הנזק ניתן לשקול טיפול שמרני או ניתוחי, כולל ניתוח מיקרו שברים בברך או כונדרופלסטיה.

מהו סחוס הברך ולמה פגיעה קטנה עלולה להחמיר?

הסחוס המפרקי מצפה את קצות העצמות ומשמש כשכבת החלקה. אפשר לדמות אותו ל״גריז״ של המפרק: הוא מפחית חיכוך, סופג עומסים ומאפשר תנועה חלקה.

כאשר נוצרת שחיקה מוקדית או נזק אוסטאוכונדרלי (‎פגיעה משולבת בסחוס המפרקי ובחלק העצם שמתחתיו), נחשפת לעיתים העצם התת-סחוסית. בנקודה זו מתחיל חיכוך ישיר, דלקת מקומית ועלייה בעומס על האזור הפגוע. ללא טיפול מתאים, נזק קטן בסחוס עלול להתרחב ולהפוך לתהליך של שחיקת סחוס נרחבת ואף דלקת מפרקים ניוונית.

נזקים מוקדיים שלא מטופלים עלולים לשנות את הביומכניקה של המפרק ולהאיץ הידרדרות.

פגיעה מוקדית מול שחיקת סחוס כללית – מה ההבדל?

פגיעה מוקדית לאחר פציעה

• לרוב מופיעה אצל צעירים וספורטאים
• קשורה לטראומה או עומס חד
• יוצרת נזק מקומי בסחוס

שחיקת סחוס ניוונית

• תהליך הדרגתי
• מערב שטח רחב יותר במפרק
• שכיחה בגיל מבוגר או לאחר עומסים ממושכים

הבדלים אלה הם משמעותיים. פגיעה מוקדית מאפשרת לעיתים שיקום סחוס בברך באמצעים ביולוגיים, בעוד ששחיקה מתקדמת דורשת לרוב גישה שונה.

תסמינים המרמזים על פגיעה בסחוס בברך

פגיעת סחוס בברך יכולה להתבטא ב:

• כאבים בברך – בעיקר במאמץ
• חריקות בברך (Crepitus)
• תחושת תפיסה
• נפיחות כרונית לאחר פעילות
• ירידה בטווח תנועה

כאשר הכאב חוזר שוב ושוב, מומלץ לבצע בירור רפואי.

אבחון פגיעה בסחוס הברך

האבחון מתחיל בשיחה ובבדיקה קלינית מדויקת. אנו בודקים את מיקום הכאב, תגובת הברך לעומס ומאפייני התנועה.

אם מדובר בשינויים שחיקתיים בגיל המבוגר, ניתן לאבחן גם בעזרת צילום רנטגן.

אם הבדיקה הגופנית לא תואמת לתוצאות צילום הרנטגן, ניתן לבצע גם בדיקת MRI, במיוחד אצל צעירים הסובלים מפגיעות מוקדיות. 

הדימות קריטי כדי להחליט על טיפול בסחוס – שמרני או ניתוחי.

טיפול שמרני בפגיעות סחוס בברך – לפני שמגיעים לניתוח

הגישה המקובלת כיום בטיפול בפגיעות סחוס היא לשמר את המפרק ככל שניתן, במיוחד במטופלים צעירים ופעילים.

בשלבים מוקדמים ניתן לשקול:

• פיזיותרפיה לברך לשיפור ביומכניקה
• עומס הדרגתי על המפרק
• הזרקות חומצה היאלורונית
• PRP לברך

אם אתם חווים כאב מתמשך או אובחנה אצלכם שחיקה מוקדית, חשוב לפנות לייעוץ מוקדם כדי למנוע הרחבת הנזק.

ניתוח מיקרו שברים בברך – איך מעודדים צמיחת סחוס?

ניתוח מיקרו שברים בברך מבוצע בגישה ארתרוסקופית (זעיר-פולשנית).

במהלך ההליך יוצרים חורים זעירים בעצם התת-סחוסית. פעולה זו גורמת לדימום מקומי מבוקר, שמביא לאזור תאי אב (גזע – Stem cells) ממוח העצם. תאים אלה מתפתחים לרקמה סיבית דמוית סחוס, אשר עשויה לכסות את האזור החשוף. אמנם סחוס סיבי אינו זהה לסחוס המקורי, אך הוא עשוי לכסות את האזור החשוף, להפחית כאב ולשפר החלקת המפרק.

טיפול זה מתאים בעיקר לנזקים מוקדיים אצל מטופלים פעילים.

הטיפול אינו מתאים לשחיקה ניוונית מפושטת בגיל מבוגר או כאשר קיימת פגיעה מתקדמת בציר הברך.

כונדרופלסטיה בברך – שיוף סחוס והפחתת כאב

כונדרופלסטיה היא הליך ארתרוסקופי שבו מבוצעת הטריה של הסחוס ויישור קצוות פגועים. לעיתים מכנים זאת גם שיוף סחוס.

המטרה היא:

• להסיר סיבים רופפים
• לייצב את המשטח
• להפחית גירוי מכני
• לתרום לתנועה חלקה של המפרק

במקרים מתאימים, כונדרופלסטיה יכולה להפחית כאבים בברך ולדחות הידרדרות.

שיקום לאחר ניתוח סחוס בברך – כמה זמן לוקחת ההחלמה?

שיקום סחוס בברך אינו מסתיים בחדר הניתוח, ההצלחה תלויה בפרוטוקול שיקום מדויק, בהתאם למצבו הפרטני של המטופל.

טבלה כללית של לו״ז החלמה

בשלב הראשוני נדרש לעיתים פרוטוקול אי-דריכה כדי לאפשר לרקמה החדשה להתייצב. בהמשך מבוצע עומס הדרגתי על המפרק בליווי פיזיותרפיה לברך. חשוב להדגיש כי לו״ז ההחלמה יכול להשתנות ממטופל למטופל. 

שאלות נפוצות